המודעות למחלת הסרטן רבה יותר מאי פעם, אולם העניין הציבורי מתרכז לרוב בתחומים די צרים. פרסומים רבים מדברים על מחקרים חדשים, על תרופות ניסיוניות, על הארכה בתוחלת החיים וכדומה. מעט מדי מדובר על בעיות בתפקוד המיני בקרב חולי סרטן. ומדובר לא רק בבעיות המלוות את החולים בזמן ההתמודדות עם המחלה אלא גם בתקופת ההחלמה ובתקופה שאחרי.
כיצד מחלת הסרטן פוגעת בתפקוד המיני?
המחלה וההתמודדות עימה עלולים לגרום לפגיעה בתפקוד המיני, גם כאשר מדובר במטופלים או מטופלות צעירים. חלק מהסיבות לכך הן פיזיולוגיות בעיקרן אך חלקן נשען על היבטים רגשיים ונפשיים. לדוגמא, כתוצאה מטיפול אונקולוגי, מטופל או מטופלת עלולים לחוות ירידה בתשוקה המינית או ביכולת לקיים יחסי מין.
תרופות הורמונליות שמיועדות לטיפול בסוגי סרטן מסוימים עשויים להשפיע על יכולת התפקוד, בעיות זקפה בגברים, ליבידו נמוך בנשים. ישנן נשים, גם צעירות, שסובלות כתוצאה מהמחלה ומהטיפולים מתסמינים הדומים לגיל המעבר, למשל גלי חום, הפסקת המחזור, יובש. אולם גם כאשר היכולת עצמה איננה נפגעת והתפקוד אפשרי, עשויות להיות השלכות. לדוגמא, דימוי הגוף, מחשבות שליליות, חרדה מפני העתיד, כל אלא יכולים לגרום לקשיים משמעותיים.
האם כדאי להימנע מיחסי מין בזמן המחלה?
רופאים מדגישים כי למרבית האנשים אין שום סכנה בקיום יחסי מין בזמן המחלה או במקביל לקבלת טיפולים. כאשר מדובר באישה בגיל הפוריות, חשוב להשתמש באמצעי מניעה שכן הטיפולים במחלה מעלים את הסיכוי לפגיעה בעובר בפרט בשליש הראשון (זו התקופה שבה העובר מתפתח בקצב מואץ). בגברים, תרופות מסוימות עלולות להשפיע על הזרע, באופן שיוביל להיריון עם עובר הסובל ממחלה קשה. לכן, גם גברים צריכים להשתמש באמצעי מניעה. אך מכיוון שאמצעי המניעה זמינים, אין שום סיבה אמיתית להימנע מיחסי מין בזמן המחלה. למעשה ההפך הוא הנכון.
חיי מין מהווים חלק חשוב מבריאות גופנית ונפשית ולכן, נחוץ להתייחס לדברים הללו ולספק לחולים ולמחלימים כלים, הבנה והתייחסות אמיתית למצוקות. מיניות, אינטימיות ואפילו לא רק יחסי מין מלאים, נמצאו כמשפרי מצב רוח ומחזקים את בריאותם של גברים ונשים. ניתן לנקוט צעדים שונים כך שגם לצד תופעות לוואי שונות, בחילות, כאבי אגן, ירידה בתשוקה וכדומה, ייהנו החולים מאינטימיות, לפחות במידה מסוימת.
הכדור (לעיתים) בידיים של החולים
למרות שהמצב הולך ומשתנה וקיימת יותר מודעות בקרב הרופאים, רבים מהם לא מעלים מיוזמתם התייחסות לנושא התפקוד המיני. עבור החולים כדאי מאוד להתגבר על המבוכה שלעיתים קיימת ולקחת יוזמה. כדאי להתייעץ ולשוחח עם רופא או רופאה, עם אח או אחות. ברגע שמעלים את הנושא, אפשר לקבל שפע של מידע שחלקו מרגיע חששות, חלקו מועיל וחלקו מסייע להתמודד מבחינה רגשית, גופנית ותפקודית.
איך למתמודדים עם בעיות התפקוד?
מספר טיפים יוכלו לעזור לחולי סרטן ובני או בנות זוגם:
- לפני כל תחילת טיפול חדש בקשו לדעת כיצד הוא עשוי להשפיע מבחינה רגשית ועל התפקוד המיני. ידע מוקדם מפחית חששות ונותן פרופורציות.
- שיתוף הצוות הרפואי והתייעצות לפי הצורך עם אורולוג, סקסולוג, רופא נשים.
- שיחה ושיתוף של בן או בת הזוג גם על הקשיים וגם על הצורך באינטימיות. יצירת קרבה ואינטימיות על רקע המחלה אפשרית, חשובה ומועילה.
- קבוצות תמיכה של חולי סרטן ומחלימים יכולות לסייע מאוד בתחום זה, בזכות ידע וניסיון ממקור ראשון.
- שימוש בתרופות משפרות ליבידו ותרופות נוגדות דיכאון יכול להועיל לאחוז ניכר מהחולים.
מקורות:
https://www.cancer.org/treatment/treatments-and-side-effects/physical-side-effects/fertility-and-sexual-side-effects/how-cancer-affects-sexuality.html
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5555520/